שער ברנדנבורג הוא אתר בולט מאוד בעיר ומהווה אתר תיירות ראשון במעלה. השער בעל מראה שלא ניתן להתעלם ממנו או להשאר אדישים אליו. ראשית, מימדיו הם מרשימים מאוד, גובהו של שער ברנדנבורג הוא כ - 28 מ' (כגובהו של בניין רב קומות) ואורכו שהוא 65 מ' גורמים לכל המגיע לסביבתו של השער להביט מעלה ולצדדים בהתפעלות.
מלבד המימדים, מבנהו הארכיטקטוני של שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate) מרשים אף הוא. השער בנוי על פני עמודים המחלקים אותו לחמישה אזורי מעבר. גולת הכותרת היא ללא ספק הפסל העשוי ברונזה המתנוסס ברומו של השער והוא פסל של אלת הניצחון על גבי מרכבה הרתומה לארבעה סוסים.
בכלל, בארכיטקטורה ובעיצוב ניכרת ההשפעה הרבה של המיתולוגיה היוונית. מבנה השערה מחקה את מבנה שער הכניסה אל האקרופוליס באתונה ומלבד פסלה של האלה ישנם עיטורים רבים על פני השער הקשורים לסיפורים מן המיתולוגיה.
שער ברנדנבורג עבר מספר טלטלות והיפוכים באשר למשמעותו עבור האומה הגרמנית. את הקמת השער יזם פרידריך וילהלם השני בשנת 1788 - 1791. מבחינתו השער היווה סמל לשלום וסבלנות וזו היתה מטרתו המקורית.
במקור נשאה אלת הניצחון ענף של זית עימה. האידיליה נקטעה בפעם הראשונה כאשר הקוודריגה, פסל האלה במרכבה נגנב ונלקח לפריז על ידי נפוליאון. אמנם היא הוחזרה בסופו של דבר אך הדבר היווה טעם לפגם וגם ענף הזית לא היה אלא צלב במקומו.
עם עליית הנאצים לשלטון סימל שער ברנדנבורג את כוחם. כאשר הוקמה חומת ברלין בשנת 1961 השער נסגר למעבר ולא היה ניתן לעבור מצידה המזרחי של גרמניה אל המערבי. היחידים שיכלו להתקרב היו חיילים מזרח גרמניים. כבודו האבוד של השער ומשמעותו המקורית הושבו לו לאחר נפילת החומה ב- 1989.
ממש כפי שהיתה התחושה עם איחוד ירושלים כך לא היו מאושרים מן הגרמנים שיכלו סוף סוף לחצות את מעברי שער ברנדנבורג ולראותו משני צידיו ככל שרצו. עבורם זו היתה חוויה עוצמתית במיוחד לחוש חופשיים ולהשיב לשער את מטרתו המקורית.
אין ספק כי תיירים אשר מכירים את סיפורו של שער ברנדנבורג, את המטרה המקורית להקמתו ואת הטלטלות שעבר בדרך יחושו אף הם, כמו הגרמנים, תחושה של התעלות כאשר יעמדו לידו, יביטו במבנה המרשים וידעו כי העובדה שהוא פתוח למעבר של כל אדם איננה מובנת מאליה.